ברגע של פגיעות מאוד גדולה הייתם שותקים?
ונניח כשמבזים אתכם, לועגים לכם, לוחצים על כל נקודות הכאב מה אז? הייתם שותקים?
לפעמים טוב לשתוק.
לא שתיקה רועמת
כי השתיקה הזאת כואבת יותר מדיבור
מרגישים את פחד האיימים בתוך השקט
והשקט הזה מחריש אוזניים
אפשר לשמוע אותו ברגע שנזכרים בכל הפעמים שהתעלמו ממכם בביזוי מזלזל.
גם לא שתיקה פגועה, כזו של חלישות דעת, כשרוצים להגיד משהו אבל חוששים לדבר כי בטוח יש שם מישהו טוב
יותר מכם, חכם יותר, מנוסה יותר וכל היותר הזה שלעולם לא תהיו (כי לא צריך…. מספיק להיות הגירסה
הכי טובה של עצמכם)
שתיקה!
פשוט שתיקה.
כזאת שלא מעוררת סערות בנפש וגם לא מוחקת את האדם מעל פני האדמה
שתיקה של התבוננות
שתיקה שמחברת אותך לעצמך
שתיקה של הכלה פנימית
של צבירת כוחות
שתיקה כזאת שיש בה גם רוך וגם עוצמה
שתיקה מלאת ביטחון וגדלות הנפש
מתחשק לך קצת לשתוק?
זה הזמן לעטוף את ההיגיון באהבה
ולהתמסר לחלקים הכי מוארים של עצמך
משם כבר יופצו החוצה ניצוצות של אור
שבת שלום, אוהבת
מירב אסיא שעיה
